"הפנתיאון" – שיר 4: אָתֶנה בְּכֹחַ אוֹ תַּכְסִיס – אֲנִי לוֹחֶמֶת. לֹא סוֹד הוּא, בְּמַדִּים אֶצְעַד, וּמְזִמּוֹת מַטְכָּ"ל אֲנִי זוֹמֶמֶת כְּשֶׁעַל כְּתֵפִי יַנְשׁוּף, חַיַּת מַחְמָד. וּמֵהַצַּד – עִסְקֵי חָכְמָה: אֲנִי יוֹעֶצֶת לְכָל טַיְקוּן, פּוֹלִיטִיקַאִי וְרָשׁוּת; בְּהַלְבָּנַת מִלִּים אֲנִי עוֹלֶצֶת, בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה יֵשׁ לִי מִזְּמַן קְבִיעוּת. אַל תִּתְבַּיְּשׁוּ, אַחַי לַשֵּׂכֶל וְלַנֶּשֶׁק, גְּבָרִים … המשך לקרוא הפנתיאון 4 אתנה
כדי להטמיע, העתיקו את כתובת האינטרנט והדביקו באתר וורדפרס
כדי להטמיע, יש להעתיק ולהדביק את הקוד לאתר